הבנייה למגורים לגובה של 17-19 ואף למעלה מ-20 קומות נפוצה בשנים האחרונות. מטרתה היא לחסוך בשטח קרקע שהוא משאב מתכלה במדינה הנהיית יותר ויותר צפופה. אולם נשאלת השאלה: מהי ההשפעה על הדיירים ועל איכות החיים שלהם של הבנייה לגובה כזה ושל אכלוס עשרות משפחות זרות זו לזו?
בניין רב קומות טומן בחובו הפתעות שאינן קיימות בבתים בני 3-5 קומות כמו, עניין שקיות האשפה הנזרקות דרך פיר לאורך הבניין שבסופו נמצאת מכלית האשפה וריח האשפה עולה משם.
מקרה כזה הובא אלי למתן חוות דעת לבית המשפט ופתרון לבעיה. אלא שהבעיה שבגינה הוגשה התביעה הייתה הרעש שהמפוחים הנמצאים על גג הבניין יצרו אשר הפריע לדרים בקומה העליונה. תפקיד המפוחים הללו היה להחליף את האוויר בחדר המדרגות וכך לאוורר אותו מריח האשפה.
התובע היה השכן מהקומה העליונה והנתבע היה הוועד ולמעשה, ראש הוועד שגר באחת הקומות הנמוכות יותר. התביעה הייתה כנגד השעות הרבות מסביב ליממה, בכל השנה, שבהן המפוחים עבדו. דרישתו הייתה לצמצם את שעות הפעילות של המפוחים. הוועד טען שכל הפחתה של שעות העבודה של המפוחים מביאה להתפשטות ריח האשפה המותססת בחדר המדרגות עד לקומה 10 לפחות ולכן סרב.
התבקשתי לתת חוות דעת האם הרעש שהמפוחים יוצרים הוא סביר על פי הגדרתו בחוק. כמו כן התבקשתי לתת פתרון לתופעה של התפשטות הריח שהרי בגללו נוצרה בעיית רעש המפוחים.
בסיור בחדר האשפה הנמצא בתחתית הפיר שדרכו נזרקות שקיות הזבל מצאתי שקצה צינור הפיר נמצא במרחק גדול מעל לפתח מכלית האשפה שבה מצטברות שקיות הזבל והשקיות נופלות בכוח רב. שקיות זבל מאולתרות, כמו שקיות של השופרסל, נפתחות או מתפוצצות והתכולה מתפזרת. יש שזורקים חיתולים מלוכלכים ישירות. ריקון המכלית אל אתר האשפה נעשה פעם בשבוע בלבד. בטמפרטורות השוררות בארץ נוצרת באשפה תסיסה למרות שהאשפה נדחסת. לפי עדות הדיירים, הריח מגיע ללובי ולחדר המדרגות עד לגובה של בערך 9-10 קומות למרות שחדר האשפה נראה אטום לכיוון חדר המדרגות.
העבודה שלי כללה מדידת הרעש וטיפול בריח.
הרעש: הזמנתי מדידת רעש תקנית של עבודת המפוחים. נמצא שקיים בביתו של התובע רעש חזק ומפריע כהגדרתו בחוק. לכן יש להפעיל את המפוחים פחות שעות ובשעות שלא נוצרת הפרעה לעבודה מהבית ולשינה. ניתנה הצעה לפירוט שעות ההפעלה לפי העונות.
בברור שערכתי מצאתי שבסמוך בנויים עוד שני בניינים זהים ובהם מספר השעות שהמפוחים עובדים נמוך באופן משמעותי ממספרן בבניין הנבדק למרות שקרוב לוודאי תרבות זריקת האשפה דומה בכל הבניינים. יחד עם זאת, ריח האשפה אצלם מינימלי או שאינו קיים כלל. מכאן, שאפשר להקטין את מספר שעות העבודה של המפוחים ללא חשש.
הריח: מצאתי שמקור הריח הינו המרחק הגדול מדי בין קצה פיר האשפה למכלית הקולטת את האשפה, מה שמאפשר לשקיות האשפה שאינן תקניות להתפוצץ ולכל השקיות שאינן סגורות כראוי להיפתח. על הוועד לדרוש מחברת הבנייה לתקן מצב זה ולהקטין את הרווח שעד המכלית.
ההמלצה שלי הייתה 1. לפנות לחברת הבנייה בדרישה לתקן את המצב על ידי הקטנת המרחק בין קצה הפיר למכלית האשפה. 2. לפנות למועצה המקומית בדרישה לפנות את מכלית האשפה לפחות פעמיים בשבוע. 3. להפחית את שעות הפעלת המפוחים בהתאם לעונות השנה: כאשר חם יותר יש להפעיל יותר שעות וכאשר קר אפשר להקטין את מספרן.
הערה: בבואי למקום היה יום יפה עם טמפרטורה של 240. המפוחים לא עבדו ולא הורגש כל ריח.