התבקשתי על ידי בית המשפט לתת חוות דעת לגבי מקור העשן והשפעתו על הסביבה. בבדיקה שערכתי מצאתי שהצינור הוא צינור פליטה לגנרטור המותקן בבניין שסמוך לבית המתלוננת. בכל שלושה חודשים יש להפעיל את הגנרטור על מנת לוודא שהוא שמיש למקרה חירום. הממונה על הפעלת הגנרטור החליט לחסוך בכסף. לשם כך הוא הפעיל אותו שלא לפי הוראות היצרן אלא באופן שיצרוך פחות דלק. פעולה זו הייתה בניגוד לכתוב בהוראות ההפעלה והיא גרמה לשני מפגעים: לפליטת CO שהוא גז רעיל ולהיווצרות עשן לבן סמיך. העשן מילא את החצר כל עוד הגנרטור עבד וביחד עם גז ה-CO הגיעו  עד לביתה של המתלוננת וגרם לה להתקפיי האסטמה.

בחוות דעתי שהגשתי לבית המשפט קבעתי שמקור הזיהום והתקפי האסטמה הם בהפעלה מודעת של הגנרטור בניגוד להוראות היצרן וכי על המפעיל  להפעילו מכאן והלאה אך ורק לפי ההוראות וכך לשמור על הסביבה מפני זיהום האוויר וגם על הגנרטור. ההמלצה הועברה ליחידה לאיכות הסביבה בנתניה לפיקוח על המשך ההפעלה.

הפוסט צינור פליטה – נתניה הופיע לראשונה ב-איילה תמרי - איכות הסביבה ובריאות.

בניין רב קומות טומן בחובו הפתעות שאינן קיימות בבתים בני 3-5 קומות כמו, עניין שקיות האשפה הנזרקות דרך פיר לאורך הבניין שבסופו נמצאת מכלית האשפה וריח האשפה עולה משם.

מקרה כזה הובא אלי למתן חוות דעת לבית המשפט ופתרון לבעיה. אלא שהבעיה שבגינה הוגשה התביעה הייתה הרעש שהמפוחים הנמצאים על גג הבניין יצרו אשר הפריע לדרים בקומה העליונה. תפקיד המפוחים הללו היה להחליף את האוויר בחדר המדרגות וכך לאוורר אותו מריח האשפה.

התובע היה השכן מהקומה העליונה והנתבע היה הוועד ולמעשה, ראש הוועד שגר באחת הקומות הנמוכות יותר. התביעה הייתה כנגד השעות הרבות מסביב ליממה, בכל השנה, שבהן המפוחים עבדו. דרישתו הייתה לצמצם את שעות הפעילות של המפוחים. הוועד טען שכל הפחתה של שעות העבודה של המפוחים מביאה להתפשטות ריח האשפה המותססת בחדר המדרגות עד לקומה 10 לפחות ולכן סרב.

התבקשתי לתת חוות דעת האם הרעש שהמפוחים יוצרים הוא סביר על פי הגדרתו בחוק. כמו כן התבקשתי לתת פתרון לתופעה של התפשטות הריח שהרי בגללו נוצרה בעיית רעש המפוחים.

בסיור בחדר האשפה הנמצא בתחתית הפיר שדרכו נזרקות שקיות הזבל מצאתי שקצה צינור הפיר נמצא במרחק גדול מעל לפתח מכלית האשפה שבה מצטברות שקיות הזבל והשקיות נופלות בכוח רב. שקיות זבל מאולתרות, כמו שקיות של השופרסל, נפתחות או מתפוצצות והתכולה מתפזרת. יש שזורקים חיתולים מלוכלכים ישירות. ריקון המכלית אל אתר האשפה נעשה פעם בשבוע בלבד. בטמפרטורות השוררות בארץ נוצרת באשפה תסיסה למרות שהאשפה נדחסת. לפי עדות הדיירים, הריח מגיע ללובי ולחדר המדרגות עד לגובה של בערך 9-10 קומות למרות שחדר האשפה נראה אטום לכיוון חדר המדרגות.

העבודה שלי כללה מדידת הרעש וטיפול בריח.

הרעש: הזמנתי מדידת רעש תקנית של עבודת המפוחים. נמצא שקיים בביתו של התובע רעש חזק ומפריע כהגדרתו בחוק. לכן יש להפעיל את המפוחים פחות שעות ובשעות שלא נוצרת הפרעה לעבודה מהבית ולשינה. ניתנה הצעה לפירוט שעות ההפעלה לפי העונות.

בברור שערכתי מצאתי שבסמוך בנויים עוד שני בניינים זהים ובהם מספר השעות שהמפוחים עובדים נמוך באופן משמעותי ממספרן בבניין הנבדק למרות שקרוב לוודאי תרבות זריקת האשפה דומה בכל הבניינים. יחד עם זאת,  ריח האשפה אצלם מינימלי או שאינו קיים כלל. מכאן, שאפשר להקטין את מספר שעות העבודה של המפוחים ללא חשש.

הריח: מצאתי שמקור הריח  הינו המרחק הגדול מדי בין קצה פיר האשפה למכלית הקולטת את האשפה, מה שמאפשר לשקיות האשפה שאינן תקניות להתפוצץ ולכל השקיות שאינן סגורות כראוי להיפתח. על הוועד לדרוש מחברת הבנייה לתקן מצב זה ולהקטין את הרווח שעד המכלית.

ההמלצה שלי הייתה 1. לפנות לחברת הבנייה בדרישה לתקן את המצב על ידי הקטנת המרחק בין קצה הפיר למכלית האשפה. 2. לפנות למועצה המקומית בדרישה לפנות את מכלית האשפה לפחות פעמיים בשבוע. 3. להפחית את שעות הפעלת המפוחים בהתאם לעונות השנה: כאשר חם יותר יש להפעיל יותר שעות וכאשר קר אפשר להקטין את מספרן.

הערה: בבואי למקום היה יום יפה עם טמפרטורה של 24⁰. המפוחים לא עבדו ולא הורגש כל ריח.

הפוסט תלונות על רעש וריחות אשפה בבניין רב קומות הופיע לראשונה ב-איילה תמרי - איכות הסביבה ובריאות.

הבעיה מתחילה כאשר דיירי אחת משתי הדירות אינם מתחשבים בדיירים השכנים, ולרוב אלה הם השכנים החדשים. במקרה הזה, כל הבקשות של הזוג הוותיק נדחו על הסף. בלית ברירה, הם הגישו תביעה לבית המשפט באמצעות עו"ד אשר הזדקק לחוות דעתי כמומחית לאיכות הסביבה.

בשנים האחרונות התפשטה התופעה של חימום הדירה באמצעות הבערת עצים באש פתוחה בתוך קמין. העשן והגזים יוצאים החוצה דרך ארובה הנמצאת על הגג ובאם הבעירה אינה שלמה מתווסף גם פיח. הבערת עצים יוצרת חום רב ונעים ליושבי הבית שבו נמצא הקמין. אולם, השכנים מקבלים את העשן, הריח, הגזים והפיח. למפגעים אלה מצטרף המפגע של חלקיקים בגודל מזערי הנכנסים אל הריאות גם אצל יושבי הבית שבו מופעל הקמין וגם בסביבה. תוצאת הלוואי עלולה להיות כאבי ראש, הרגשת מחנק, התקפי אסטמה ואף בחילות. ההשפעות הללו על הבריאות הביאו לחקיקת חוקים בארצות שונות המגבילות את השימוש בעצים לחימום והחלפתו בגז. בארץ הוצאו לאחרונה חוקי עזר עירוניים המגבילים את השימוש בעץ לחימום וישנה מגמה לאסור על כך בחקיקה ראשית..

הפוסט חימום באמצעות בעירת עצים הופיע לראשונה ב-איילה תמרי - איכות הסביבה ובריאות.

המפעל מייצר פריטים מפיברגלאס, בעיקר עבור התעשייה. בזמן הייצור משתמשים במפעל בחומרים נדיפים בעלי פוטנציאל זיהום אוויר. באחד השלבים יש צורך בשיוף ונוצרים חלקיקים בגדלים שונים ובכמות גדולה המתפשטים באוויר ובחצר המפעל. כל צד הגיש חוות דעת מומחה מטעמו והפער ביניהם היה גדול מכדי שכבוד השופט יוכל להכריע ביניהם.

בית המשפט מינה אותי להגיש לו חוות דעת של מומחה לאיכות הסביבה. בבדיקה במקום ובחינה של שלבי העבודה והתנאים בהם העבודה מתקיימת במפעל, והשוואתם בעזרת ספרות מקצועית למפעלים אחרים בעולם העוסקים בפיברגלאס, יכולתי לבחון את שתי חוות הדעת של שני המומחים, כמו גם את מידת השמירה של בעל המפעל על התקנות לאוויר נקי הקיימות בישראל.

מצאתי שבעל המפעל שומר על התקנות בנקודות שיש עליהן פיקוח, כמו עריכת בדיקות רפואיות בכל תקופה המוגדרת בחוק, וכלל אינו מודע לתקנות שאין עליהן פיקוח כמו, שמירה על אוורור מספיק או על הגנה מפני אש גלויה.

בחוות הדעת שלי שהוגשה לכבוד השופט נדרש בעל המפעל להשקיע באמצעים המונעים התפשטות החומרים הנדיפים בתוך המפעל ובסביבתו, וכך גם לגבי פיזור החלקיקים. הדרישות פורטו, כולל האמצעים להשגתם. באותה הזדמנות ניתנו לבעל המפעל גם הערות הנוגעות לבטיחות במפעל ולגבי פינוי הפסולת המוצקה והנוזלית.

לבעל המפעל ניתנה האפשרות לבחור להשקיע בתיקון כל הפגמים ולהביא את פעילות המפעל לשמור על התקנים או לפנות את המקום. בעל המפעל בחר להשקיע בתיקונים ולהמשיך לעבוד במקום תוך עמידה בכל הדרישות המפורטות שהצגתי בדו"ח, ואשר קיבלו תוקף משפטי. מצד שני, ניתנה לבעל הנכס האפשרות להוציא בעתיד את המפעל משם באם לא יעמוד בתנאי איכות הסביבה.

בחוות הדעת המלצתי להעביר את פרטי המקרה וחוות הדעת שלי ליחידה לאיכות הסביבה בחיפה אשר תמשיך לפקח על המפעל.

הפוסט זיהום אוויר – מפעל א.ת חיפה הופיע לראשונה ב-איילה תמרי - איכות הסביבה ובריאות.

מה עושים כאשר בבית הקפה שבקומת הקרקע מחליטים להרחיב את התפריט גם לדגים מטוגנים? ריח השמן שטוגנו בו דגים פעם אחר פעם בכל ערב גרם לשכנים בחילות שהפריעו להם לישון. בעל בית הקפה התכחש בטענה שמקום הטיגון נמצא במרחק רב מחלונות המתלוננים ולא ייתכן שהם מריחים אותו. לשכנים לא הייתה ברירה והם פנו לבית המשפט.

נקראתי על ידי בית המשפט ליתן חוות דעת מומחה לאיכות הסביבה. מצאתי שאכן, עמדת הטיגון נמצאת במרחק גדול מחלונות השכנים המתלוננים. לכאורה, כיצד באמת מגיעים אדי הטיגון לצד השני של הבניין? אלא שמצאתי שהאדים והעשן שנפלטים מהטיגון הועברו החוצה דרך תעלה נסתרת העוברת בין התקרה למיזוג האוויר, והיא נפתחת בדיוק מתחת לשורת חלונות המתלוננים. משם עולים ריחות הטיגון בלילות.

עם גילוי התעלה הנסתרת ביררתי את פרטי המנדף ומצאתי שהמנדף (שואב האדים) וכל מבנה התנור אינם תקניים מאחר והם הוקמו על ידי חבר שהוא פחח.

הדו"ח ניתן לבית המשפט עם המלצה להעביר את פרטי התיק לטיפול היחידה לאיכות הסביבה של אותה עיר. זמן לא רב לאחר מכן בית הקפה נסגר.

הפוסט ריח – כפר סבא הופיע לראשונה ב-איילה תמרי - איכות הסביבה ובריאות.

בבדיקה שעשיתי מצאתי ששורשי עץ שגדל בחצר הבניין חדרו אל צינור הביוב של הבניין. העץ שגשג הודות לחנקן שנמצא בביוב אולם, הביוב דלף דרך החורים שהשורשים יצרו בצינור  וזה מה שהביא לתופעת העובש. בעל מכון הכושר נאלץ לסגור את המכון והוא תבע את בעל הבית על הנזק שנגרם לו כתוצאה מרשלנותו.

חשוב לציין שעובש אינו רק מטרד אסתטי. עובש הוא מעל לכל סיכון בריאותי משמעותי. העובש פולט גזים ומפזר נבגים שמתפשטים באוויר וכך יוצרים מושבות חדשות. הנבגים גם חודרים אל הריאות, מגרים אסטמה וגם משבשים את הבריאות עד כדי סיכון לסרטן לא רק בריאות. לכן, יש להיפטר מהעובש בעודו מצומצם. בית שהתפשט בו העובש במקומות רבים אינו ראוי למגורים ויש לעבור ממנו או, אם הדבר מתאפשר, לטפל במקור היוצר את הרטיבות ולטפל בכתמי העובש.

הפוסט עובש במכון כושר – תל אביב הופיע לראשונה ב-איילה תמרי - איכות הסביבה ובריאות.

הדיירת התובעת, הגרה בקומת הקרקע בדירה אחורית, אישרה את התוכנית המקורית של תמ"א 38 בבית מגוריה עם חניון רובוטי שיועד להכיל 4 מקומות חנייה. עם התקדמות העבודה היא גילתה שפתח החניון הוזז ממקומו בתוכנית המקורית מבלי ליידע אותה ושהחניון הרובוטי הוגדל להכיל 11 מכוניות והפתח שלו נמצא מתחת לחלון היחיד של חדר השינה שלה ומתחת למרפסת הסלון. היא הבינה שערך דירתה ירד וכי תסבול ממפגע סביבתי ופנתה לעו"ד והוא פנה אלי לקבל את חוות דעתי הסביבתית.

לאחר בדיקה מצאתי שבחצר האחורית שאליה פונה הדירה, היו גינה קטנה בצמוד לבניין ושטח לחניית מספר מכוניות שנצמד לגדר ממול. כמו כן, חדר השינה של הדיירת היה במקום שונה בדירה והוא לא פנה לעבר מקומות החנייה. הקבלן הראשון הוחלף בחברה קבלנית אחרת וזו קיבלה אישור מהעירייה למיקום החניון הרובוטי והפתח כפי שבוצעו בפועל, אולם לדברי הדיירת, ללא קבלת אישור מצידה. מצאתי שפתחי העשן מהחניון נמצאים מתחת לדירתה של הדיירת והם פונים כלפי מעלה. כמו כן לא הוסדרה שאיבת מי הגשמים שיחדרו דרך פתחי העשן שיצטברו בשקתות בתחתית החניון, מה שיגרום בעתיד בעיות לחניון עצמו.

חוות דעתי הייתה שהמיקום של פתח החניון הרובוטי יגרום למפגעים סביבתיים חמורים לדיירת. היא תסבול מזיהום אוויר ומרעש מתחת לחלון חדר השינה שלה ואלה יפריעו לשנתה. במצב זה ייגרם נזק מתמשך לבריאותה ולאיכות החיים שלה. פירטתי את הפעולות שעל הקבלן לבצע על מנת להקטין את הנזקים הצפויים, כולל סלילת כביש הגישה מאספלט בולם רעשים.

עם חוות דעת זו והערכה שמאית של ירידה בערך הדירה העו"ד יכול היה לתת מענה לדיירת.

הערה: עדיף להתייעץ עם מומחה סביבתי מראש, ואם יש סטייה מהתוכנית המקורית לפעול מיד.

הפוסט זיהום אוויר ורעש – תל אביב הופיע לראשונה ב-איילה תמרי - איכות הסביבה ובריאות.

השלכה בלתי חוקית של חול ואדמת חמרה מעורבבים בפסולת בניין התקיימה לאורך חודשים רבים בוואדיות שממזרח ליישוב צור יגאל וסתמה אותם עד כדי יישור השטח. תושב המקום אשר ביתו שוכן בסמוך לגדר המזרחית של היישוב, פנה אלי. הוא ביקש לקבל חוות דעת על ההשפעה על הסביבה של פעילות זו מחשש להצפות שיפגעו בביתו.

פינוי פסולת בניין

בבדיקה שעשיתי במקום מצאתי שסתימת הוואדיות אכן עלולה להביא להצפות במקרים של גשמים עזים בפרק זמן קצר. מצאתי שבפסולת הבניין היו חומרים מזהמים כמו צבעים, ניקל, אלומיניום, ועוד. ואלה נשטפים פנימה אל מי התהום הנמצאים בעומק לא רב. לא רק זאת, אלא התשתית הסלעית מאפשרת חלחול מהיר של מי הגשמים אל מי התהום מבלי שיתנקו בדרכם למטה ואכן, האזור מסווג כאזור סכנה א' .כלומר, זהו אזור אקוויפר ראשי שבו הנזק אינו ניתן לתיקון. מי התהום הללו נשאבים מבארות ומסופקים ליישובים בסביבה בערבוב עם מים מותפלים.

בדיקת מזהמים בקרקע

בנוסף לחומרי הבניין נמצאו גם כתמי שמן מנועים משומש שהובא ממוסך סמוך. בהמשך, הצטרפה המועצה המקומית לפרויקט ומימנה סקר קרקע. הזמנתי את חברת LDD לערוך בדיקת מזהמים בקרקע. הדגימות נלקחו מפני השטח בלבד, היכן שהיו כבר התנדפות וגם שטיפת מי גשמים. רוב הממצאים היו מתחת לסף הזיהום. בשלב זה הגיע לאתר, על פי הזמנתנו, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ובהמשך ניתנה הוראה לפנות את כל הפסולת.

זיהום קרקע

הפסולת נמצאת שם עד היום.

הפוסט פינוי פסולת בניין – יישוב צור יגאל הופיע לראשונה ב-איילה תמרי - איכות הסביבה ובריאות.

מפעלים לייצור בטון בעולם הם מהמפעלים בעלי פוטנציאל זיהום אוויר מהגבוהים ביותר. לכן דרושה תשומת לב גדולה א. בזמן הכנת התשתית למפעל ב. בזמן התפעול השוטף. מצאתי שהתשתית בשטח המפעל הוקמה לפי הוראות המשרד להגנת הסביבה. לעומת זאת, התפעול השוטף אינו ממלא אחר כל ההוראות. כתוצאה מכך כל אזור הגישה למפעל מכוסה באבק לבן ומתועדים פרצי חול דק הנפלטים ממגדל הייצור ונערמים בחצר המתלוננים. כמו כן, אבק דקיק מכסה את השטח מסביב למפעל. יצוין שאבק שגודל גרגריו קטן חודר לריאות ומסכן את בריאות החיים בסביבה.

ביוזמתי נעשתה בדיקה תקנית של איכות האוויר בנושא האבק בחסות היחידה לאיכות הסביבה של עיריית אשקלון ונמצא שקיים זיהום סביבתי מעבר למותר בחוק.

העותרים התלוננו גם על זיהום מי התהום. נמצא שמים מעורבבים בבטון זורמים משטח המפעל ומרחיצת מכלי הבטון המובילים בכבישים את הבטון אל היעד והם סותמים את פתחי הניקוז. המים זורמים במורד הרחוב אל שטח חולי פתוח וממנו למי התהום. כמו כן נמצא שהמפעל נוהג בשטח הציבורי שליד המפעל כבתוך שלו וחוסם מעת לעת את הגישה למפעל אחד העותרים.

התרעתי על כך שמנהל המפעל אינו יכול גם לפקח על הייצור בכמות ובאיכות הדרושים וגם לנהל את איכות הסביבה, מה עוד שאין  לו הכשרה לכך.  המלצתי על הכנסת הנדסאי.ת בעל הכשרה של איכות הסביבה לצוות העובדים במפעל אשר יכוון וישמור על איכות הסביבה בעת עבודת המפעל וימנע את זיהום האוויר ומי התהום. כמו כן, המלצתי שאיגוד ערים אשקלון ייקח לתשומת ליבו את ההערות וההמלצות המובאות בחוות הדעת לגבי העבודה במפעל ובסביבתו ויפעיל את סמכותו בצורה מהודקת יותר.

הפוסט איכות אוויר – מפעל בטון אשקלון הופיע לראשונה ב-איילה תמרי - איכות הסביבה ובריאות.